לאחרונה רבים הדיווחים, שיחות ואזכורים לגבי Cofix - רשת קפה חדשה אשר בשורתה במחירה - 5 ש"ח לכל מוצר בתפריט.
בסופ"ש הנוכחי פורסם מאמר בעיתון הארץ אשר כותרתו "מצאנו את כוס הקפה הטובה בישראל" ושם מדובר על בית-קלייה/קפה Cafelix
שניהם עוסקים כביכול באותו התחום - ענף המזון והמשקאות.
שניהם רוצים להתפרנס בהצלחה מהעסק שיזמו.
שניהם הקימו מקומות שמגישים בהם קפה לאנשים.
האמצעים שלהם דומים אך המטרה שלהם שונה. מאוד.
האחד הקים עסק אשר מטרתו העיקרית עשיית כסף טוב.
האחר הקים עסק שמטרתו העיקרית עשיית קפה טוב.
שתיהן מטרות לגיטימיות אבל שונות בתכלית. הם לא עוסקים באותו הדבר.
עשיית כסף טוב יכולה להיות מעשה אומנות כמו עשיית קפה טוב אבל זה לא אותו הדבר.
וההבדל יכול להיות ברור מאוד או מבלבל מאוד.
אחד התמקצע בבניית מודל עסקי מוצלח, האחר התמקצע בבניית תערובת קפה מוצלחת.
וכשמדברים ו/או כותבים על זה שהתשוקה שלו היא עשיית הקפה הטוב ביותר, לפעמים קוראים לו פלצן.
"יאללה, כולה קפה, שיירגע" ניתן לשמוע/לקרוא.
וכשמדברים על זה שהתשוקה שלו היא עשיית הכסף הטוב ביותר, לא קוראים לו פלצן.
"יאללה, כולה כסף, שיירגע" - בזה עוד לא נתקלתי.
למה?
באמת, בואו נחשוב לרגע, למה?
אנחנו חיים בזמן ובמקום שכסף הוא מדד לכמעט הכל.
כששואלים מישהו היום "מה אתה עושה?" ברור שמתכוונים בעצם ל"מה אתה עושה לפרנסתך?". ואם מדובר על מישהו שממלצר לפרנסתו אבל מלחין מוסיקה בשעות הפנאי שלו התשובה לשאלה תהיה "אני ממלצר אבל גם מלחין מוסיקה" ולא "אני מלחין מוסיקה אבל גם ממלצר". וכששואלים, לגבי כמעט כל דבר, "מה זה שווה?" - הכוונה היא כמעט תמיד למה זה שווה כספית, לא רוחנית, אמנותית, רגשית או כל דבר אחר. וכשדנים בשניים ששניהם בעלי עסק שמגיש קפה ללקוחותיו דנים בהם כשווים, וזה שיהיו לו יותר סניפים ויותר הכנסה - הוא זה שייחשב ליותר מוצלח.
סרט בקולנוע לרוב נחשב להצלחה לפי הפופולריות הכלכלית שלו - כמה אנשים ראו אותו וכמה כסף הוא הכניס.
יש סרטים שזוכים בביקורת טובה, בפרסים בכל מיני פסטיבלים אבל לא בהצלחה מסחרית. ולכל מיני אנשים יהיו כל מיני דעות על איכות הסרט. ויש סרטים שזוכים בהצלחה מסחרית ולכל מיני אנשים יהיו כל מיני דעות על הסרט.
אבל יש סרטים פשוט גרועים מבחינת האיכות שלהם שבגלל שיצרו אותם כמו תוכנית עסקית מוצלחת - הכוכבים הנכונים, הנושא הנכון, הזמן הנכון והשיווק הנכון - הם "שוברי קופות" ומדורגים גבוה בכל מיני טבלאות ודרוגים. ולמען הסר ספק - הסרט "2012" קיבל ביקורות נוראיות, לא התיימר להיות משהו איכותי ובכל זאת...
200 מיליון דולר עלה להפיק אותו.
770 מיליון דולר הוא הכניס.
וכדי לא להיתקע ולתקוע את הדיון לנושא אחד מסוים אתן דוגמא מתחום אחר - תעשיית המוסיקה - ג'סטין ביבר...
נמשיך.
המשקל המכריע היום ניתן לכמות, לא לאיכות.
על איכות אפשר להתווכח, על כמות לא.
קפה שאני חושב שהוא הטוב ביותר מישהו אחר לא יתלהב ממנו בכלל.
אבל מאה שקל זה מאה שקל - בשבילי ובשביל כל אדם אחר שמשתמש בשקלים.
אבל למה מישהו שמקדיש את כל כולו להפוך ליצרן הקפה הטוב ביותר יכול להיתפס בעיני רבים כפלצן?
והרי אם אותו אחד יצליח, מסחרית, ויעשה הון מהקפה שלו יש שיאמרו "פלצן פלצן אבל תותח".
ואני טוען כך: שלטון הכסף כשווה בין שונים מרדד את החיים שלנו ומפחיד אותנו במעמקי נפשנו.
בעבר, ובהווה בכל מיני מקומות בעולם עדיין, כאשר מקצוע עבר מאב לבנו - נגר לדוגמא - והמבנה החברתי קבע כעובדה שהמעמד שלתוכו נולד אדם יהיה המעמד שבתוכו ימות, יכל אדם להשלים עם גורלו ולהחליט אם הוא רוצה להיות הנגר הטוב ביותר, החדשני ביותר, העסוק ביותר או אולי העצל ביותר. בכל מקרה הוא יהיה נגר וסביר להניח כי כך גם בנו.
ובעולמנו ותקופתנו? הכל אפשרי, כביכול. אדם יכול להיוולד עני ולמות עשיר. להיוולד לנגר ולהפוך למחזאי, לגנרל, לשחקן קולנוע ו/או לפוליטיקאי. אך כשכסף הוא המדד להצלחה, הבחירות של רבים בדרך כבר די ברורה.
לא סתם מעטים הסטודנטים הנרשמים למדעי הרוח. לא סתם רבים הסטודנטים הנרשמים ללימודים שלא ממש מעניינים אותם אבל ש"מבטיחים" עתיד כלכלי יותר מוצלח/יציב.
זוהי תקופה שכסף הוא הדת השלטת - כסף יביא אושר, כסף יביא סיפוק עצמי, כסף יביא נחת, כסף יביא... הכל.
כסף ישקף מי יותר ומי פחות, מי קטן ומי גדול, מי "שווה" ומי "לא שווה".
והכל הופך למספרים - כמה זה עולה? כמה זה שווה? כמה אתה מרוויח? כמה זה יוצא? כמה לייקים? כמה צפיות? כמה עותקים? כמה תוצאות?
וכשמישהו מחליט לרדוף אחרי חלום, של איכות ולא של כמות - זה מכריח אותנו להביט במראה.
ואצל רבים מאיתנו המבט הזה מעורר אי-נחת, כעס וגם פחד. וכן, גם אצלי.
אחרי איזה חלום אני רציתי לרדוף? והאם נתתי לו כבר לחלוף? והאם הדרך שבחרתי בה מובילה לפשרה או להצלחה?
וכן - יש את אלו שהחלום שלהם והתשוקה שלהם היא עשיית כסף. נקודה. ואין בזה פסול ואין בזה רע.
וכל אחד בינו לבין עצמו ישאל - מה איתי? מה אצלי?
אני Cofix או Cafelix?
ואין תשובה טובה ואין תשובה גרועה...
כשכותבים בגוגל את המלה פלצן התוצאה הראשונה העולה היא זו, ולהלן ציטוט מתוך הקישור:
