לפני כמה ימים קמתי באמצע הלילה ללכת לשרותים. בזמן שעמדתי מעל לאסלה ורוקנתי את עצמי קלטתי מזוית העין את החלון פתוח למחצה. מיד נעשה לי קר יותר. הרמתי את הראש כדי להושיט יד ולסגור את החלון וראיתי שבעצם הוא סגור. מיד נעשה לי פחות קר.
המצב הזה או דומים לו בטח מוכר לכל מי שקורא שורות אלו. אבל בואו נתעכב לרגע ונתבונן במה שקרה שם:
נעשה לי קר יותר ואז קר פחות אך ורק על-בסיס מה שחשבתי שמתרחש. שום דבר במציאות לא השתנה למעט התפיסה שלי את אותה המציאות. ובכל זאת - רק התפיסה שלי את המציאות היא זו שגרמה לתגובה פיסיולוגית... מציאותית.
מטפלים אלטרנטיבים (רייקי, הילינג וכד') נוהגים לומר כי אם המטופל לא מאמין ביכולת הטיפול להשפיע אז הטיפול באמת לא ישפיע. רבים וטובים נאחזים בטיעון זה על-מנת לבטל בהינף-יד את הטיפול המדובר שכן 'מה קשור מה אני מאמין למה שבאמת קורה?'. התפיסה ה"רוחנית" כביכול מתבטלת למול התפיסה ה"חומרית". לא רציניים ה"רוחנים" האלה...
ואם נצטט מסקנות של מחקר רב-שנים (28 שנים) שנערך באוניברסיטת פרינסטון הרצינית והיוקרתית?
דוגמא אחת מתוך המחקר - החוקרים בנו תוכנה אשר דימתה הטלת מטבע. לאורך אלפי הטלות התוצאות יצאו כצפוי - בערך 50:50. ואז הושיבו אנשים וביקשו מהם לנסות ולהשפיע על תוצאות ההטלה, בעזרת המחשבה בלבד. התוצאות הראו באופן מובהק סטטיסטית כי המשתתפים אכן השפיעו על תוצאות הטלת המטבע. לא רציניים הסטטיסטיקאים האלה?
ברפואה המערבית ה-placebo effect היא תופעה קיימת וידועה. מדובר במצב שבו חולה מקבל טיפול דמה שאינו כולל את המרכיב ה"פעיל" בתרופה אבל -אך ורק בגלל שהחולה חושב שהטיפול אמור לעזור לו - מצבו משתפר. בעולם הרפואה הנושא נידון כבר למעלה ממאה שנים וכרוך בלא מעט בעייתיות מוסרית אבל עצם קיום התופעה אינו מוטל בספק.
קיימת גם תופעת nocebo שהיא כמו ה-placebo רק כביכול להיפך - כלומר מישהו שמקבל תרופת דמה שהוא מאמין כי אמורה להזיק לו (כמו לדוגמא תופעות לוואי שליליות) ואכן הוא חש ברע לאחריה.
וידעתם שגם לגבי כלבים אפילפטיים ישנו תיעוד של אפקט placebo?
אנחנו באמת ובתמים מפנימים את היכולת שלנו להשפיע על החומר (הגוף והסביבה שלנו) בעזרת הרוח (האמונות והמחשבות שלנו)? יש הרבה יותר ממחקר אחד לדוגמא אשר מוכיחים, חד משמעית, שמחשבות בלבד על הפעלת שרירים מפתחות את השרירים כאילו באמת ובתמים זזו. כן כן, הוכח שאפשר לפתח יכולות פיזיות מבלי להזיז אצבע אחת אלא על-ידי כח המחשבה בלבד. אולי חדרי כושר צריכים להוסיף לעצמם חדרי מחשבה שקטים?
ומה עם נושא המזון שאנחנו מכניסים לגופנו? הרי ישנה מגמה גוברת של מודעות על מה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו - סוכר, קמח לבן, כן/לא אורגני, גלוטן, תוספים סינטטיים וכו'. אנשים רוצים ומנסים לשמור על בריאות הגוף שלהם בעזרת הקפדה על מה הם מכניסים לגוף שלהם. ומה עם מה שאנחנו מכניסים לנפש/מוח שלנו?
אם אכן a healthy mind in a healthy body אז מה עם דיאטות רוחניות? למה אין תזונאי נפש? "שומרי משקל פנימי" במקביל ל"שומרי משקל"? קופות החולים מפנות אותנו למומחים שונים של הגוף - אורתופד, כירופרקט, אף אוזן גרון, קרדיולוג, ניורולוג ועוד. אולי הגיע הזמן למומחים שונים של הנפש?
הרי כשיושבים מול רופא הוא שואל כל מיני שאלות רלוונטיות - האם אתה מעשן? מה אתה נוהג לאכול? האם אתה עושה ספורט? עכשיו תארו לעצמכם שהוא היה שואל גם: האם אתה רואה/קורא הרבה חדשות? מה אתה נוהג לעשות בשעות הפנאי? האם אתה עושה פעילות רוחנית?
נשמע מופרך...? אם התשובה היא כן נשאלת השאלה למה?
אז מה כל זה אומר? שאם רק נאמין במשהו זה יקרה? הרי אם אשב מול המקדלת ואחשוב על כתיבת פוסט מבלי להזיז את האצבעות ברור שלא יקרה דבר. המחשבה צריכה לצידה את הפעולה. אבל נרגיש בנוח לומר גם את ההיפך באותה החלטיות? שאם נתכונן ונתכוון למשהו ברמה הפיזית בלבד זה לא יספיק אלא אם כן נגייס גם את הרוח? האמונה? המחשבה? שהפעולה צריכה לצידה את המחשבה?
במרחב ובזמן שלנו המטוטלת מרוחקת מהקצה של הרוח וקרובה אל הקצה של החומר. זה לא טוב וזה לא רע.
חילוניות וחומריות עובדות קיימות הן.
אבל אולי הגיע הזמן שנדבר על כך שזה בסדר להיות אדם חילוני מאמין?
"טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ." (קהלת ו, ט)
במרחב ובזמן שלנו המטוטלת מרוחקת מהקצה של הרוח וקרובה אל הקצה של החומר. זה לא טוב וזה לא רע.
חילוניות וחומריות עובדות קיימות הן.
אבל אולי הגיע הזמן שנדבר על כך שזה בסדר להיות אדם חילוני מאמין?
"טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ." (קהלת ו, ט)
